מטאפיזיקה
מטאפיזיקה היא חקר השאלות הקשורות לאופן קיומה ואיזה סוגי קיום קיימים. Metaphysics Simpliciter מנסה לענות על שאלות בנוגע לקיומם ומהותם של יחסי גומלין בין סוגים שונים של ישויות ודברים קיימים במובן הרחב ביותר של המילה.
נושאי החקירות המטאפיזיות כוללים את קיומם של אובייקטים
תכונותיהם, מרחב וזמן, סיבה ותוצאה ואפשרות. דוגמאות לנושאים במטאפיזיקה ובמדע כוללים חוקי טבע, סיבתיות, נטייה למינים טבעיים, אפשרות, הכרח, הסבר, צמצום, הופעתה וסידור זמן המרחב.
מטאפיזיקה
היא ענף פילוסופיה העוסק במהות הקיום, ההוויה וההוויה של העולם. המטאפיזיקה מתייחסת לענפי הפילוסופיה המנסים להבין את מהות היסוד של המציאות הגלויה והבלתי נראית. ענף המדע הוא זה שבוחן את האופי והקיום האולטימטיביים של המציאות, לא את החוויה של היות כבול לכל תורה או דוגמה תיאולוגית.
המטאפיזיקה הפכה לתווית בשפת העם ללימוד דברים החורגים מהטבע (כלומר דברים מחוץ לטבע) ומהותיים במציאות (קיומנו)
חשוב להבחין בין תחושת המטאפיזיקה הזו, כפי שהיא משמשת את הפילוסופים, לבין הקשר האחרון שלה עם הרוחניות והחשיבה הגלובלית, אם כי שניהם נובעים מהתפתחותה של האחרונה. המטאפיזיקה הפכה לחקר האופי הבסיסי של המציאות בפילוסופיה המערבית, מהי המציאות, מדוע היא המציאות וכיצד אנו מבינים אותה.
הדרך היחידה להראות באופן משמעותי את טיבה והיקפה של המטאפיזיקה כפי שמובנת במילה מטאפיזיקה
היא לבחון מספר בעיות פילוסופיות המהוות מטאפיזיקה מודרנית. אי אפשר להפריד בין נושאים כמו הגורם הראשון לדברים מהבעיה הפילוסופית של אובייקטים חושניים וניתנים לשינוי, שבמקור היה נושא הפיזיקה של אריסטו. למתעניינים בשאלות הטבע, הגורמים העיקריים לדברים, זהות האובייקטים הפיזיים ואופי הסיבתיות, שתי הבעיות האחרונות שייכות למטאפיזיקה במובן המודרני שלה, לא במובן המקורי שלה ומצאתי שזו הדרך היחידה שיש לי הוא ניסיון מתמשך לחשוב עליהם.
בעיות המרחב והזמן שייכות למטאפיזיקה במובן הפוסט-ימי-ביניימי מכיוון שהן קשורות לשאלה האם הגורמים הראשונים הם אוניברסליים
ניתן להתייחס לבעיות פילוסופיות רבות כבעיות מטאפיזיות או לפחות לבעיות מטאפיזיות הקשורות בדרך כלשהי ל"סיבות העיקריות "לדברים שאי אפשר לשנות: בעיית הרצון החופשי ובעיות הרצון הנפשי והגופני, למשל.
כדאי לומר שאמירה מטאפיזית מרמזת על רעיון של העולם או היקום הנראה סביר אך אינו ניתן לאימות אמפירי
הניתן לאימות או הוכחה. מטאפיזיקאים טוענים שמדעי הטבע חוקרים את עולם החוויה בעוד ששאלות מטאפיזיות מכסות היבטים של מציאות החורגים מניסיון. שאלות בעלות אופי אוניברסלי שייכות יותר למטפיזיקה מאשר למדעים, כיוון שהדברים אינם משתנים.
המטאפיזיקה
היא מקרה מיוחד לחקר ישויות המונחות במחקר בסיסי, כגון אטומים ומיתרי על, אך נושא הליבה שלה הוא סדרה של קטגוריות כגון אובייקטים, תכונות וסיבתיות המניחות תיאוריות מדעיות. אזורים כאלה לוקחים את נקודת המוצא שלהם באונטולוגיה בסיסית (כגון מערכות אובייקטים, מעמדות קניין, מרחב וזמן) וגישות מטאפיזיות אחרות לנושאים כגון סיבתיות וסוכנות, ובונות על כך תיאוריות משלהן.
דיונים רבים בין תיאיסטים לאתאיסטים כרוכים בחילוקי דעות לגבי מהות המציאות וקיום העל-טבעי
כולל חילוקי דעות בנוגע למטפיזיקה. אחת השאלות המטאפיזיות הוותיקות ביותר היא שאלה של מרחב-זמן, הנוגע להבנת הקשר בין מקום ויחסים. ייצוג של הקיום, הרוח והרכב עולם החומר הוא בעיה מטאפיסית שבסך הכל היא חשובה מספיק כדי להפוך לנושא מיוחד בתוך הפילוסופיה של המוח עצמו.
המטאפיזיקה היא ענף של הפילוסופיה שנושאיהם היו הגורמים הראשונים לכל הדברים בטבע החל מימי קדם ועד העידן האמצעי-אייקוני. הקוסמולוגיה, ענף נוסף של המטאפיזיקה, עוסקת בעולם כמכלול של תופעות בחלל ובזמן.
המטאפיזיקה של אריסטו ניסתה להבין את העולם במאה ה -4 לפני הספירה על ידי בחינת הגורמים והעקרונות הבסיסיים לאופן בו דברים פיזיים משתנים ונשארים זהים
המילה היוונית "פיזיקה" פורשה בצורה שגויה כ"פיזית "על ידי פרשנים מימי הביניים וטקסטים קלאסיים, ועם הזמן הפכה המטאפיזיקה למחקר שהתעלה מעל הפיזיקה. המטאפיזיקה של המדע במאה ה -21 שונה מהפילוסופיה הטבעית בכך שמדע המטאפיזיקה עוסק יותר בעולם בו מיטב התיאוריות המדעיות שלנו מוכיחות את עצמן.
האנטי-מטאפיזיקאי אינו במובן הנוכחי פילוסוף שמכחיש שיש משהו
כפי שאמרו הפילוסופים המוקדמים; אלא כלומר שצורת נושא המטאפיזיקה היא הגורם העיקרי לכל הדברים שאי אפשר לשנות, שהמהות האוניברסלית שבה פילוסופים חולקים על הלגיטימיות של שאלות לגבי אובייקטים מכל סוג שהוא. הראשון מבין שני הנושאים הבסיסיים הללו, כפי שקורה לעתים קרובות, מציג את מהות המטאפיזיקה כמחקר של הגורמים הראשונים, כלומר מה לא משתנה או לא נובע מהדברים שאנו חווים בעולם. דוגמה זו ממחישה את קטגוריית האובייקטים, שהיא אחת מקטגוריות היסוד במטאפיזיקה של מדעים קוגניטיביים.
